בס"ד:

משבר.

מהו משבר?

למילה משבר ישנם כמה פירושים, שרובם נגזרים מהפירוש שמופיע במקרא:

 

***בספר מלכים ב' פרק י"ט פסוק ג' כתוב: "ויאמרו אליו, כה אמר חזקיהו: יום צרה ותוכחה ונאצה היום הזה, כי באו בנים עד משבר וכח אין ללדה".

***אח"כ בספר ישעיה פרק ל"ז פסוק ג' אותו פסוק בדיוק: ויאמרו אליו, כה אמר חזקיהו: יום צרה ותוכחה היום הזה, כי באו בנים עד משבר וכח אין ללדה".

***ואח"כ במשנה, במסכת כלים פרק כ"ג משנה ד': "כסא של כלה ומשבר של חיה וכסא של כובס שהוא כורם עליו את הכלים, אמר רבי יוסי, אין בהם משום מושב."

(רבי יוסי מסביר איזה הם שנראים כמו כסאות אבל הם לא ממש נחשבים ככסאות ואחד מהם הוא המשבר.)

 

***ובנוסף גם בהושע י"ג י"ג: "חבלי לידה יבואו לו והוא בן לא חכם כי עת לא יעמוד במשבר בנים".

 

ממקורות אלה אנחנו מבינים שמשבר, הוא ה"כסא" שעליו היתה היולדת כורעת ללדת.

 

ובמילון המקראי מצאתי שמדייקים יותר וכותבים:

"משבר": מצב סמוך ללידה.

 

ישנם עוד שימושים למילה משבר שנגזרו מהפירוש הזה:

1: בעבר, השתמשו במילה משבר כדי לתאר כלי מלחמתי שבו השתמשו כדי להרוס חומות עיר שאותה רצו לכבוש.

א: כי שורש המילה משבר הוא: ש.ב.ר. כלומר שמשה נשבר/נבקע.

ב: כי אחרי בקיעת החומות, נוצר מצב חדש ויותר טוב מבחינת הכובשים.

 

2: בעידן המודרני, משבר הוא תקופת קושי, משהו נבקע, ויוצר נקודת מפנה לקראת משהו חדש וטוב יותר.

שוב: השורש: ש.ב.ר. : כלומר: נקודת שבר שאחריה נוצר מצב חדש.

 

ישנן כמובן וורסיות רבות לגבי מהיכן ואיזו שפה היתה המקור של המילה משבר:

היוונים טוענים שהם המקור, כי ביוונית המילה: קריסיס, היא הכרעה של משהו, וגם נקודת מפנה חשובה במצב החולה ובמצב המחלה.

ומשם זה המשיך לאנגלית: crisis = משבר.

 

***הטענה העברית היא, שהמקור הוא בתנ"ך, ומשם המילה הגיע לכל השפות.

 

כפירוש לפסוק בספר ישעיהו (שהבאתי לעיל),

מסביר המלבי"ם: (רבי מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל וייזר. חי: 7.3.1809-18.9.1879

פרשן המקרא ומהפוסקים האחרונים, נחשב לגאון גדול.

נולד בווהלין שבאוקראינה, עבר ללמוד בוורשה, היה רב ראשי בבוקרשט ועוד. )

 

"יום צרה....... (נותן הסברי א' וב' ואז ג'):

ג': ""…….כי באו בנים עד משבר" :

שדומים כיולדה בעת שבתה על המשבר, שהגם שהחבלים גדולים מ"מ זה סימן שהלידה קרובה, וכן ידענו שהישועה קרובה, אבל "וכח אין ללידה"

שחסר להיולדת כח.

ר"ל שחסר לנו המצות והמע"ט שהוא הכח שבה תדחה הטבע את העצמים אשר בבטן המלאה לחוץ, וחסר בין הכח האנושי הגבורה והחיל, בין האלהי ע"י צדקה ומעשים טובים.

אך ע"י דבר אחד יצוייר לנו שתוקדם הלידה, והוא.

 

ואם נתרגם את זה לשפה מובנת יותר:

 

משבר הוא מצב שבו עומדת להתבצע לידה, וליולדת אין כח ללחוץ החוצה.

כי כואב, ולחוץ, ותחושות פיזיות לא נוחות, ומפחדים, ובוכים, ויורד דם וכו'.

 

אבל עם אמונה, ומצב נפשי מאוזן ורגוע,

(המלבים קורא לזה: כח אנושי, גבורה וחיל, צדקה, מעשים טובים וכו').

 

וע"י כך, תוקדם הלידה.

 

כלומר: שמכל הפירושים והפרשנויות האלה, אנו מבינים שמשבר,

הוא הרגע והסיטואציה שבהם מתכוננים ללידה מחדש.

 

וכך גם במשבר הקורונה.

 

אנחנו מאמינים ששום דבר לא מקרי.

 

וגם השם ש"בחרו" למחלה, אינו מקרי בכלל! שום דבר לא מקרי!!!

 

אכתוב על כך במאמר הבא J

 

ואם כך הוא, הרי שאנחנו בתקופה של סיום תקופת ההריון,

 

ובהריון אוכלים יותר ("בשביל שניים"),

 

גם אנחנו, כולנו, "אכלנו" הרבה יותר מידי ממה שאנחנו צריכים או מסוגלים להכיל.

 

ויש לזה תוצאות.

 

ככלל, כעולם (וגם כפרטים), לא שמרנו על הגוף הפיזי והנפש,

ואת התוצאות רואים.

 

ישנה תחושה ש: "העולם הגזים והשתגע".

ועכשיו הגיע רגע ללידה מחדש.

 

והרגע הזה, הוא הוא: ה"משבר".

ופתאום כל העולם בבלבלות.

 

אף אחד לא סומך לגמרי על האחר: "התרחק ממני", "אל תשתעל עלי", "אל תבוא לבקר" וכו'.

 

הרגעים שלפני הלידה הם: קצת מפחידים, מעוררי המון מחשבות, יש צורך בהתכוננות נפשית ופיזית,

אבל אל נשכח שמהלידה,

יוצא דבר חדש, זך יותר, טהור יותר, מלא באור חדש.

 

***ואני רוצה לסיים עם פתגם בערבית שאותו אומרים ליולדת שלחוצה מהלידה המתקרבת:

 

"יא חבלה, מנק חייתלה".

"יא אשה שנמצאת בחבלי הלידה: ממך יצאו חיים".

 

כלומר, אין מה לעשות. את חייבת לעבור את חבלי הלידה ואת הלידה.

אבל אל תדאגי,

בסוף, ממך, התינוק יצא J